top of page

בכי של פעוט

מי מאיתנו לא נדרך לשמע בכי של פעוט?

תמיד הבכי מקפיץ אצלנו רגשות ומחשבות. למשל:

-לא נוח לו. חם לו או קר לו.

-לא מרגיש טוב.

-רעב, עייף , צריך להחליף את הטיטול.

-רוצה להתפנק על הידיים.

-עייף אבל מסרב לישון במיטה שלו.

-רוצה להמשיך לשחק.

-לא רוצה לאסוף את הצעצועים המפוזרים.

-רוצה משהו עכשיו!

 מאחר  בכי מעורר בנו רצון להשתיק את הצליל הלא נעים הזה,

אנחנו ממהרים לְרַצּוֹת, וברוב המקרים נַעֲנִים.

כל עוד נהיה שבויים בקושי שלנו לשמוע את  הבכי, לא נוכל לבחון לגופו של עניין את פשר הבכי וכמובן גם לא נוכל לעזור לעצמנו ולילדנו.

 כך מתפקד המנגנון אצל כולנו:

גירוי חיצוני (חושים, במקרה של הבכי חוש השמיעה והראייה) יוצר תגובה.

התגובה  היא תוצאה של התניות שנרכשו, נאגרו ונשמרו.                                

ואחת הדרכים לחוות שינוי ושחרור, היא תשומת לב לתנועה הזו שבתוכנו.

כשאנחנו שמים לב להרגשה, משהו קורה: אנחנו מנהלים ולא מנוהלים. אנחנו עם ההרגשה, נשארים איתה עד שהיא תחלוף. ההרגשה לא מנהלת אותנו. אנחנו מקשיבים לתחושה הזו בגוף שלנו, מתפנים לבדוק את הסיבה לבכי ומגיבים בהתאם. נסו, תחוו ותופתעו.

bottom of page