מה אני עושה כשהכעס מציץ אותי
סבתא, מה אני יכולה לעשות כשמישהו מאוד מאוד מרגיז אותי.
בא לי להרביץ לו ואת תמיד אומרת לי שאסור להרביץ.
זוהר חמודה, חיבוק ואספר לך סיפור:
זהו סיפור על אמיר, ילד חמוד, ועל גל קטן. אחד מתוך הגלים הרבים בים הרגשות בגוף של אמיר.
לאמיר משפחה חמה ואוהבת וגם הגל הקטן לא לבד, גלים רבים מתגלגלים מסביבו ומעליו ..
יום יום, שעה שעה, בכל רגע ורגע, מתנהלים להם יחדיו, אמיר והגל הקטן.
כשאמיר שקט ורגוע, גם הגל שקט ורגוע, וכשאמיר כועס, נפגע, או מפסיד במשחק עם חבר, הגל נהיה גדול וסוער.
נו סבתא, זה לא מסביר לי כלום.
סבלנות,
בשבת, דודה שושנה ובנה יותם באו לביקור. אמיר ויותם חברים טובים. הם שיחקו, צפו בסרטים מצוירים, אכלו עוגה טעימה וכשסיימו, הביא אמיר את הכדור הכחול החדש שקיבל ליום ההולדת שלו.
אמיר הציע ליותם שישחקו ביחד אבל י ותם רצה לשחק לבד עם הכדור ועכשיו! הוא חטף אותו מידיו של אמיר.
אמיר ניסה לקחת את הכדור מיותם, אבל הוא דחף אותו וברח. אמיר כעס, בכה והיה מאוד עצוב.
הגל הקטן הרגיש את הכאב והפגיעה. הוא נהיה גל גדול וסוער.
אימא ואבא הגיעו בריצה, חיבקו את אמיר ואמרו לו " אתה ילד גדול, לא מתאים לך לבכות ",
"לא קרה לך כלום, למה אתה צורח?" וסבתא הוסיפה "תוותר לו הוא אורח".
והגל, הוא הרגיש את מה שאמיר הרגיש ונהיה עוד יותר גדול וסוער.
זוהר, מה את היית עושה?
אני הייתי רודפת אחרי יותם וחוטפת ממנו את הכדור.
אני מאוד מבינה אותך.
גם לאמיר היה מאוד קשה הוא הרגיש את הגל הגדול והסוער וזה היה לו מאוד לא נעים.
אז מה הוא עשה? אמיר למד בגן איך לעזור לגל לחזור להיות שקט ורגוע.
הוא יצא לחצר, התיישב ליד העץ הענק והקשיב לגל. הוא הניח את ידיו הקטנות והחמות על הבטן, כדי שהגל ירגיש אותן וכך שניהם, אמיר והגל הרגישו אחד את השני. הגל חזר להיות קטן ושקט, וההרגשה של הכעס נעלמה.
אני מבינה שאמיר כבר לא כעס, אבל הכדור נשאר אצל יותם
נכון, את צודקת.
אבל קרה משהו נפלא: אמיר הרגיש מאוד רגוע, הוא רץ הביתה, חיבק את אבא ואימא, ואמר ליותם שכשהוא יסיים לשחק עם הכדור הוא ישמח לשחק אתו. יותם המופתע, החזיר מיד לאמיר את הכדור הכחול החדש.והם המשיכו לשחק ביחד עד הערב.
ומאז, (לא תמיד) כשאמיר מרגיש את הכעס, הוא שם לב לגל, מרגיש אותו, מניח את ידיו על הבטן וממתין עד שיחזור להיות גל קטן ושקט.
סבתא, אני אנסה לעשות כך בכל פעם שיבוא לי להרביץ. חיבוק ענק
