top of page

שאלות על אהבה

אהבה

יאיר, אחד מנכדיי, נוהג תמיד לומר לי את מילת הקסם "אוהב אותך", ואני אומרת לו "תודה". כל פעם מחדש ממלאת אותי תחושה של מרחב, חום וחיבור.

יום אחד ישבנו לאכול יחד והוא שאל אותי:

"סבתא, למה את תמיד מחייכת ואומרת לי תודה כשאני אומר לך "אוהב אותך?"

עניתי לו: וואו, לא חשבתי על זה אבל נראה לי שאני פשוט מרגישה בגוף סוג של חיבור, וחום.

אבל מה באמת קורה בגופנו כשאנו אומרים "באהבה", או "אני אוהבת אותך"?

"אז למה אני לא מרגיש אותה כשאמא כועסת עלי? איפה היא אותה "אהבה"? שאל יאיר.

"והאם אותה הרגשה שונה מכול הרגשה אחרת"?

"האם היא אצלי במחסן הרגשות כל הזמן"?

צודק, שאלות מעניינות.

נסיים לאכול ואשתף אותך במה שאני יודעת.

ישבנו שנינו על הספה ושוחחנו: כשאנחנו שומעים בחוש השמיעה שלנו את המילה "אהבה", אנחנו מרגישים תחושה מחממת. גופנו מכיל מיליוני תאים ובתוך כל אחד גרעין קטנטן המכיל את אנרגיית החיים. המילה אהבה מתחברת ישירות לאותה אנרגיה, ולכן כל גופנו מתמלא בתחושה נעימה.

נו, סבתא, מי יכול להבין את זה, מה זו אנרגיית החיים, גרעין, תא, להתחבר? אני יכול רק להרגיש שנעים לי כשמחבקים אותי ואומרים לי שאוהבים אותי.

אנסה להסביר:

הגוף שלנו הוא מכונה גאונית. המוח קולט בעזרת חמשת החושים שלנו, מתרגם ומשדר לנו הוראות הפעלה. למשל, אם ניגע במשהו חם, המוח ישלח פקודה ליד להתרומם. אם יהיה לנו מכשול בדרך, המוח ישדר פקודה לעקוף אותו.

אבל מה קורה כשמישהו אומר לנו שהוא אוהב אותנו?

כאן נצטרך לעשות משהו אחר – להקשיב לגוף. אם נקשיב לו, לתאים, לגרעין, נבחין בגלי החום, הגלים של ה"אהבה".

בוא נחשוב יחד: לדוגמה האהבה שלך ליואבי, אחיך הגדול. מה קורה לך כשהוא מעצבן אותך מאוד? אני יודעת שזה לא קורה הרבה.

אני כועס, אומר לו מילים לא נעימות, מנסה להרגיז אותו, לפעמים נפלטת לי קללה לא יפה, אבל זה בגלל שהכעס משתלט עלי ואז אני הולך לחדר שלי וזה עובר.

מה דעתך, לאן נעלמה האהבה שלך ליואבי? איפה היא מתחבאת? האם היא נעלמה ולא תשוב?

התשובה נמצאת בהבנת טבעם של הרגשות: הרגשות מגיעים מהמחשבות, מהחוויות ומההתניות שקלטנו ופיתחנו במשך החיים. זו הסיבה שקשה מאוד להרגיע אותם באמצעות עוד ועוד מחשבות. כשתשומת הלב עוברת מהמחשבות על הכעס אל התחושות שהכעס יוצר בגוף, אל הגלים, אל התנועה, אנחנו משתחררים מההיצמדות למחשבות ובכך מאפשרים לגלים לשקוט ולהרגשה של הכעס לחלוף.

ואז אוכל שוב להרגיש את האהבה שלי ליואב?

בדיוק, בוודאי. "האהבה" איננה מותנית – היא שם תמיד. לפעמים הכעס מסתיר אותה בדיוק כפי שהעננים מסתירים את קרני השמש. אבל כשהכעס חולף, היא שוב מחממת את גופנו באותה אנרגיה של החיים – שקוראים לה "אהבה".

 

"ואז... מתגלה לה האהבה, זו שאיננה תלויה בדבר"

Dark Waves

"לעצור , להרגיש , לאפשר"

בניתי את "חדר הכושר" שבו נוכל להתאמן וללמוד ברצינות, אחריות ואמונה שאכן זו הדרך שתוביל אותנו ליעד : – חופש (כל רגע מחדש) מכבלי הרגשות, הצבת גבולות ממקום של בהירות, ביטחון והכלה, כשתמיד מרחפת באוויר תחושה של "אהבה שאיננה תלויה בדבר".

bottom of page